"קלוריות פסיכולוגיות" וההיגיון שמאחורי אי ההיגיון...

מהו אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאתם יכולים להעניק ליקרים לכם וגם לעובדים, לקולגות, לחברים, וכל זאת ללא עלות כספית? מה המחיר היקר שתשלמו וכנראה חלקכם כבר משלמים, אם לא תעשו זאת?

ישנם צרכים קיומיים של האדם שאינם מוטלים בספק ומחסור בהם מעורר תחושות של מתח, חרדה ומצוקה: על מנת שנוכל לשרוד פיזית ולתפקד פסיכולוגית, כולנו זקוקים לקלוריות משני סוגים: "קלוריות פיזיות" המבטאות את המידה שבה המזון שאנו אוכלים תורם לגופנו אנרגיה, ו"קלוריות פסיכולוגיות" המבטאות את המידה שבה מגעים אנושיים שבהם אנו מעורבים מאפשרים למערכת העצבים שלנו לפעול באורח תקין.

בממד הפיזיולוגי- מזון נדרש לעצם קיומנו והקלוריות מתארות את תכולת האנרגיה הקיימת במסה שלו. הממד הפיזיולוגי מחולק לשני רבדים: ערך קלורי וטעם. רעב הנובע מירידת רמת הסוכר בדם, הוא המתח הראשוני אותו יש לפתור - האכילה היא צורך פיזי קיומי וקשורה קשר ישיר להישרדות. כאשר יש מחסור במזון, הפרט מקבל שידורים כימיים למוח שיוצרים תחושת חרדה ומתח. עצם אכילת המזון מפחיתה את החרדה כאשר המערכת הפיזיולוגית "יודעת" לתרגם את המזון , על פי מידת ערכו הקלורי לאנרגיה. באשר לטעמו של

המזון – מזון שאינו טעים אמנם, יתרום לגוף אנרגיה בהתאם לערכו הקלורי, אך הפרט יוותר עם טעם רע ועם תחושת דכדוך.

מגע אנושי הוא הממד השני הנדרש להישרדותנו וה - "ערך הקלורי" הפסיכולוגי של כל מגע כזה (כלומר, כמות "הקלוריות הפסיכולוגיות" שיש בו) הוא כמות המידע ה"מיפויי" שקיים בו: מערכת העצבים האנושית יכולה לפעול באורח תקין רק במצב שבו יש לפרט "מפה פסיכולוגית" של הכמות והאיכות של היחסים שיש לו עם אנשים בסביבתו. כמו שהקיבה זקוקה למזון ו"לא אכפת לה" אם הוא טעים או לא ,כך מערכת העצבים זקוקה למידע על קיום מערכות יחסים משמעותיות ו"לא אכפת לה" אם היחסים הם נעימים או פוגעניים.

אנחנו זקוקים לקלוריות במזון כדי לשרוד פיזית, אנחנו זקוקים לטעם הטוב של המזון כדי להנות מחיינו ולהרגיש טוב. כמובן שאם חלופת המזון היחידה העומדת לרשותנו היא של מזון רקוב ומגעיל... בסופו של דבר נאלץ לאכל אותו על מנת לשרוד.

אנחנו זקוקים ל"קלוריות הפסיכולוגיות" של המגעים האנושיים על מנת שמערכת העצבים שלנו תתפקד היטב. אנחנו זקוקים ל"טעם" הטוב של המגעים האנושיים על מנת שנהיה מאושרים. כמובן שאם חלופת היחסים היחידה שאפשרית לנו היא של יחסים קשים/מכאיבים/מכעיסים, בסופו של דבר נאלץ לקחת בהם חלק על מנת שלרוד. תפקוד בלתי תקין של מערכת העצבים יבוא לידי ביטוי באנרגיה ירודה, ברגישות למחלות, בתפקוד ירוד ועוד.

לשיטתו של הפסיכיאטר אריק ברן, יוצר גישת ה – T.A, הפרשנות שכל אחד מאיתנו נותן להתייחסויות שאותן הוא מקבל מאנשים משמעותיים במרחבי החיים השונים, היא פועל יוצא של האמונות והתובנות שפיתחנו בגיל צעיר מאוד 0-7 כתגובה למסרים הגלויים והסמויים, שקיבלנו מדמויות הסמכות שגידלו אותנו.

כאשר קיים מחסור במגע אנושי ומערכת העצבים אינה "מוזנת" ב"קלוריות פסיכולוגיות", נוצרת בחוויית הפרט, תחושה חזקה של מתח פנימי וחרדה והוא יעשה כל שביכולתו על מנת להפעיל באורח ישיר או מניפולטיבי אנשים משמעותיים שלידו, כדי לקבל התייחסויות המזינות את מערכת העצבים עם "קלוריות פסיכולוגיות", בין אם ההתייחסויות הן נעימות (רצוי אבל לא תמיד אפשרי) ובין אם הן לא נעימות (לא נעים אבל קל יחסית להשגה). גם בממד זה- במגע האנושי, יש חשיבות רבה ל"טעם" של המגע האנושי ו"לערך הקלורי" שלו. קיומו של מגע אנושי כלשהו נעים או לא נעים- מוריד את תחושות המתח והחרדה אצל הפרט. אולם, מגע אנושי לא נעים (נגטיבי) יגרום לתחושות עצב ודכדוך.

כיצד ה"קלוריות הפסיכולוגיות" באות לידי ביטוי במעגל החיים המקצועי והאישי?

· מגע אנושי הכולל הרבה "קלוריות פסיכולוגיות" ויש לו "טעם משובח" (כלומר, מעורר הרגשה טובה של קרבה, של קשר משמעותי) ,בא לידי ביטוי באמצעות מחמאות, משוב בונה, ביטויי חיבה, מתן חשיבות, חברות עמוקה, שיתוף, עזרה ועוד...מגע כזה מכונה על ידינו - "אבוקדו פסיכולוגי טרי"

· מגע אנושי הכולל הרבה "קלוריות פסיכולוגיות" ויש לו "טעם רע" (כלומר, מעורר הרגשה רעה – של כעס, עצב, עלבון, זעם וכו'), בא לידי ביטוי בהתנהגויות של תוקפנות, האשמה, מניפולציה, עלבונות, שקרים, הונאה, ניצול לרעה, רכילות פוגענית ועוד...מגע כזה מכונה על ידינו "אבוקדו פסיכולוגי רקוב"

· מגע אנושי הכולל מעט "קלוריות פסיכולוגיות" ויש לו "טעם נעים" (כלומר, מעורר הרגשה נעימה), בא לידי ביטוי בהתנהגויות של נחמדות מנומסת, שיחות קלילות, התנהגות טקסית...וכו'. מגע כזה מכונה על ידינו "חסה פסיכולוגית טרייה"

· מגע אנושי הכולל מעט "קלוריות פסיכולוגיות" ויש לו "טעם לא נעים" (כלומר מעורר הרשה של אי נעימות)

בא לידי ביטוי בהתנהגויות של עוקצנות, יחס קריר ומרוחק ועוד... מגע כזה מכונה על ידינו

"חסה פסיכולוגית רקובה"

היכולת שלנו להשפיע על הפרט ולדאוג לרווחתנו האישית, מגיעה מתוך ההבנה שהתנהגות נגטיבית היא פעמים רבות תוצאה של "רעב" ל"קלוריות פסיכולוגיות". למקבל המסרים, יש שתי אפשרויות לפעולה:

האחת - לא להיענות באופן נגטיבי להזמנה לתקשורת נגטיבית אלא למצוא תחליף פוזיטיבי (משימה מאתגרת ביותר ודורשת אימון ותרגול) השנייה - להטעין ולהזין את הסובבים (מכל מעגלי החיים) במגעים אנושיים הכוללים הרבה "קלוריות פסיכולוגיות" עם "טעם משובח" למקבל (כלומר יוצרים תחושת קרבה,

חיבה והערכה).

למידע נוסף על אוריינטציה, פרשנויות וקלוריות פסיכולוגיות, בסדנת ה T.A צור קשר כאן

רוני אוריון דרוקר