"מה אני עושה כשאין לי מושג מה לעשות" - התמודדות עם מציאות מורכבת, עמימות וחוסר וודאות.

משבר הקורונה מאתגר כל אחת ואחד מאתנו בשאלה נוקבת שהייתה אמורה להישאל ברצינות רבה גם לפניו וראוי שתשאל גם לאחר שיסתיים: "מה אני אמור לעשות כשאין לי שמץ של מושג מה לעשות"? אנחנו חווים היום את המשמעויות הסבוכות של חיים במציאות מורכבת, המאופיינת בשינויים רבים ומהירים,עמימות וחוסר וודאות. כולנו חשופים כל הזמן, לשטף אירועים והתרחשויות העשויים להוות "הזדמנות" ובו בעת, עלולים להוות "סיכון". הנטייה הפסיכולוגית של יחידים, משפחות וארגונים היא להדחיק את "תמונת המציאות" הזו בהיותה מעוררת מתח ויוצרת חרדה. אולם משבר הקורונה האיר אותה בעוצמה כה רבה, עד שלא ניתן עוד להתעלם ממנה.

במפגש השיח המרתק והרלוונטי הזה...

1. אציג את עיקרון "אי העשייה הדרוכה" אותו למדתי מתוך ניסיוני בים סוער, בקורס סקיפרים.

2. על רקע תיאור התחרות ההיסטורית לכיבוש הקוטב הדרומי בין: אדמונסן מנורווגיה וסקוט מאנגליה, אציג גישה ניהולית חיונית לתקופה זו - "ניהול תרחישים".

3. אסביר מדוע במציאות מורכבת, "תרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר" (פיטר דרוקר).

4. אסביר מהו "ברבור שחור" ( ניסים טאלב) ומהי הרלוונטיות של מושג זה למנהלים, היום.

5. על בסיס חוויית הקשבה לקונצרט ג'אז במועדון "בלו נוט" בניו יורק, אסביר מדוע יש היום צורך דחוף לשפר מאוד את איכות עבודת הצוותים בארגון (וגם - איך עושים את זה).

ובנוסף, עם דוגמאות מוכרות מחיי "יום- יום" ומידע עדכני מעולמות המחקר הארגוני והניהולי, אציג ב"מפגש השיח", מגוון מתודולוגיות יעילות וישימות להצלחה בהתמודדות עם מציאות מורכבת המאופיינת בשינויים רבים ומהירים, בעמימות ובחוסר וודאות וגם נדגים את יישומן הלכה למעשה.

המתודולוגיות שיוצגו הן מ"עולמות תוכן" כגון:

• מ"מתח מחולל חרדה" ל"מתח מחולל יצירתיות": מתודולוגיות של "ניהול עצמי" המאפשרות "להפוך" את משמעות מתח מ"איום פסיכולוגי ובריאותי" ל"מנוף לחדשנות וליצירתיות".

• מ"חשיבה תכנונית" ל"חשיבה היערכותית": מתהליכי תכנון המיועדים להתמודדות מיטבית עם העתיד, לניתוח יצירתי של תרחישי עתיד אופציונליים והיערכות אליהם.

• מהסתמכות על "ידע נרכש" (ממומחים, מספרים, מיועצים) ליצירת "ידע מתהווה": מחיפוש ידע חיצוני, ליצירת ידע "מבפנים" דרך מהלכי דיאלוג ושיח עם עמיתים.

• מתקווה להרבה "מזל טוב" ולמעט (או בכלל לא) "מזל רע", לניהול יצירתי של "תרחישי עתיד" אפשריים, המעלה את ההסתברות לאירועי "מזל טוב"ומקטין את ההסתברות לאירועי "מזל רע".

• התאמת הארגון למציאות המשתנה דרך "השתנות" (של הארגון) או "שינוי" (מתודולוגיות לשינוי המציאות).

• שינוי המשמעות הנתפסת של המציאות המורכבת על ידי העובדים, מ"בעיה מתישה" ל"אתגר מעורר התלהבות" וחיזוק מחויבותם להצלחת הארגון לאורך זמן.

כאשר המציאות נחוות כמו "מבוך ענקי ומסובך שבלתי אפשרי למצוא בו את הדר"...

"מפגש שיח" זה נותן למשתתפים רעיונות טובים ופרקטיים, איך "מוצאים את הדרך החוצה"...